יום השנה ה-75 לשחרור אושוויץ-בירקנאו מחייב אותנו, ברוח דברי האפיפיור פרנציסקוס, למחות בקול רם נגד כל הפעולות הרומסות את כבוד האדם: גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות. איננו יכולים להרשות התעלמות מהאמת או עיוות האמת לצרכים פוליטיים עכשוויים – אנחנו קוראים בהצהרתם של בישופי אירופה, אותה פירסמה נשיאות מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE)  ונשיא ועדת הכנסים של הבישופים של האיחוד האירופי (ComECE).

בישופי אירופה מציינים כי למרות שחלפו כבר 75 שנים מאז שחרור אושוויץ-בירקנאו, מקום זה עדיין מעורר אימה. הם מזכירים כי היה זה מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי-גרמני הגדול ביותר, אשר הוקם בשנת 1940 על אדמת פולין הכבושה.

„ביום השנה הזה, אנו  פונים לעולם בקריאה לפיוס ולשלום, לכיבוד זכותו של כל עם לקיום ולחופש, לעצמאות ולטיפוח תרבות משלו. אנו לא יכולים להרשות התעלמות מהאמת או עיוות האמת לצרכים פוליטיים עכשוויים. קריאה זו חשובה לאין שיעור עכשיו, כי – למרות  הניסיון הדרמטי של העבר – העולם בו אנחנו חיים עדיין חשוף לאיומים חדשים ולצורות חדשות של אלימות. מלחמות אכזריות, רצח עם, רדיפות, ותופעות שונות של פנאטיות עדיין מתרחשות, למרות שההיסטוריה מלמדת אותנו שאלימות לעולם אינה מובילה לשלום, להיפך, היא גורמת לאלימות נוספת ולמוות” – אנו קוראים בהצהרת בישופי אירופה. 

הבישופים מדגישים כי אושוויץ הפך לסמל של כל מחנות הריכוז הגרמניים ואפילו של כל אתרי ההשמדה מסוג זה. „זהו שיא השנאה לבני אדם, אשר גבה את מחיר הדמים שלו במאה ה-20. פה התגלמה במלוא העוצמה תורת אי-השיוויון הבסיסי בין אנשים. פה הנאצים נטלו לעצמם זכות להחליט מיהו אדם ומי לא. פה המתת חסד פגשה את תורת השבחת הגזע. אושוויץ-בירקנאו הינו תוצאה של מערכת המבוססת על אידיאולוגיית הנציונל-סוציאליזם, שמהותה רמיסת כבוד האדם אשר נוצר בצלם אלוהים. באופן די דומה פעל גם טוטליטריזם אחר, הקומוניזם, שגם הוא גבה מחיר דמים של מיליונים רבים” – כותבים בישופי אירופה.

הם  מוסיפים, שמידי שנה מבקרים במחנה לשעבר אושוויץ-בירקנאו מאות אלפי אנשים. בין המבקרים היו גם שלושה אפיפיורים: הקדוש יוחנן פאולוס השני, בנדיקטוס השישה-עשר ופרנציסקוס. הבישופים מביאים, בין היתר, את דברי האפיפיור פרנציסקוס אשר נאמרו מספר ימים קודם לכן למשלחת של מרכז שמעון ויזנטל: „מי ייתן ויום השנה לאכזריות שלא תתואר, אשר האנושות למדה עליה לפני 75 שנה, יקרא לנו לעצור, לשקוע בשתיקה ולזכור. אנו צריכים לעשות את זה כדי לא להפוך לאדישים”.

הבישופים קוראים גם להדליק נר ולהתפלל עבור אנשים שנרצחו במחנות השמדה ועבור קרוביהם, מכל העמים והדתות, וזאת ב-27 בינואר בשעה ה-15:00, כלומר בשעת שחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו. „מי ייתן והתפילה שלנו תעמיק פיוס ואחווה, שהם ניגוד של עוינות, סכסוכים הרסניים ואי-הבנות מלובות” – אנו קוראים בהצהרה.

בשם בישופי אירופה ההצהרה נחתמה על-ידי נשיאות מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE) שהחברים בה הם: יושב ראש החשמן אנג’לו בנייסקו, סגן יושב ראש החשמן וינסנט ניקולס, סגן יושב ראש ארכיבישוף סטניסלב גונדצקי וכן על-ידי נשיא ועדת הכנסים של הבישופים של האיחוד האירופי (ComECE) החשמן ז’אן-קלוד הולריך.

CCEE/COMECE
נוסח מלא של ההצהרה:

הצהרה של
נשיאות מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE)
 ונשיא ועדת הכנסים של הבישופים של האיחוד האירופי (COMECE)
ביום השנה ה-75 לשחרור מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי-גרמני אושוויץ-בירקנאו

חלפו 75 שנים מאז שחרור אושוויץ-בירקנאו (27.01.1945), ומקום זה עדיין מעורר אימה.

1. אושוויץ-בירקנאו היה מחנה ריכוז והשמדה נאצי-גרמני הגדול ביותר, אשר הוקם בשנת 1940 על אדמת פולין הכבושה. המחנה הוקם עבור פולנים (אושוויץ). הוא הורחב באופן משמעותי בשטחי בז’יז’ינקה הסמוכה (אושוויץ-בירקנאו) ובשנים 1942-1945 הפך למקום השמדה המונית של האוכלוסיה היהודית, וזאת במסגרת תוכנית „הפתרון הסופי” (Endlösung). במחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, הנציונאל-סוציאליסטים הגרמניים רצחו מעל מיליון יהודים, עשרות אלפי פולנים (כ-75.000) וכן צוענים (21.000), רוסים (15.000) ומעל עשרת אלפים אסירים בני עמים אחרים. עקב המספר העצום של הקורבנות היהודיים, המקום הוא אתר השמדת היהודים הגדול ביותר ומקום רצח עם הגדול בעולם.

אושוויץ הפך לסמל של כל מחנות הריכוז הגרמניים ואפילו לסמל של כל מקומות ההשמדה מסוג זה. זהו שיא השנאה לבני אדם, אשר גבה את מחיר הדמים שלו במאה ה-20. פה התגלמה במלוא העוצמה תורת אי-השיוויון הבסיסי בין אנשים. פה הנאצים נטלו לעצמם זכות להחליט מיהו אדם ומי לא. פה המתת חסד פגשה את תורת השבחת הגזע. אושוויץ-בירקנאו הינו תוצאה של מערכת המבוססת על אידיאולוגיית הנציונל-סוציאליזם, שמהותה רמיסת כבוד האדם אשר נוצר בצלם אלוהים. באופן די דומה פעל גם טוטליטריזם אחר, הקומוניזם, שגם הוא גבה מחיר דמים של מיליונים רבים.

2. במחנה לשעבר אושוויץ-בירקנאו מבקרים כל שנה מאות אלפי אנשים. בין המבקרים היו גם שלושת האפיפיורים האחרונים. הקדוש יוחנן פאולוס השני ביקר באושוויץ-בירקנאו במהלך המסע הראשון לפולין (7.06.1979). בשטחו של אושוויץ I הוא חצה שקוע במחשבות את השער עם הכתובת „Arbeit mach frei”, ביקר בתא המוות של הקדוש מקסימיליאן מריה קולבה, והתפלל ברחבה של ביתן 11, בו האסירים הוצאו להורג ביריה. בהמשך הוא ניגש לבז’יז’ינקה ושם ניהל מיסה קדושה ובדרשה אמר: „אעצור לרגע יחד איתכם, המשתתפים היקרים בפגישה זו, ליד הלוח בשפה העברית. כתובת זו מעוררת זכרון של העם, שבניו ובנותיו נועדו לחיסול טוטאלי. מוצאו של העם הזה הוא אברהם, שהוא ‚האב של אמונתנו’ (ראה: מכתב לרומאים 4,12), כפי שאמר פאולוס מתרסוס. זה העם שקיבל מאלוהים את המצווה ‚לא תרצח’, ובמידה כה עצומה חווה רצח על עצמו. […] עם אחד לעולם לא יכול להתפתח על חשבון עם אחר, לא יכול להתפתח במחיר של עם אחר, מחיר של תלות, כיבוש, כפיה, במחיר של ניצול שלו, במחיר של מוות שלו”.

האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר חצה לבדו את שער המחנה (28.05.2006) ובמהלך טקס התפילה ליד האנדרטה הבינלאומית לסבל העמים בשטחי אושוויץ-בירקנאו הוא נשא נאום, שבו דיבר על הטרגדיה של העם היהודי והדגיש: „כמו יוחנן פאולוס השני עברתי לאורך שורת הלוחות שבשפות שונות מנציחים את הנרצחים. אחד מהם הוא לוח בשפה העברית. השלטונות של הרייך השלישי רצו לרמוס לחלוטין את העם היהודי; למחוק אותו ממשפחת עמי כדור הארץ. […] בעצם, הפושעים האלו שלא ידעו רחם, דרך חיסול העם הזה, רצו לרצוח את אלוהים שקרא לאברהם, ושבנאומו בהר סיני קבע קריטריונים עקרוניים להתנהגות האנושות אשר מחייבים לדורי דורות. […] דרך השמדת ישראל הם רצו בפועל לעקור את השורשים של האמונה הנוצרית ובמקומה להנהיג אמונה שהם יצרו בעצמם, אמונה בשלטון האדם – אדם חזק. כן, לוחות אלו מנציחים את גורלם של אין ספור אנשים. אנשים אלו מזעזעים את זכרוננו, מזעזעים את לבנו. הם לא רוצים לעורר בנו שנאה, אלא מציגים כמה איום הוא מפעל השנאה”.

האפיפיור פרנציסקוס, במהלך ביקורו במחנה הריכוז לשעבר אושוויץ-בירקנאו (29.07.2016), הלך בעקבות שני קודמיו. הוא לא נשא שום נאום, אבל נוכחותו השותקת דיברה ברורות. בספר הזכרון רשם האב הקדוש: „אדוני, רחם על עמך! אדוני, תסלח על אכזריות כה איומה!”. הוא סיים את ביקורו בתפילה ליד האנדרטה לסבל העמים.

3. לפני מספר ימים האפיפיור פרנציסקוס קרא: „מי ייתן ויום השנה לאכזריות שלא תתואר, אשר האנושות למדה עליה לפני 75 שנה, יקרא לנו לעצור, לשקוע בשתיקה ולזכור. אנו צריכים לעשות את זה כדי לא להפוך לאדישים” (נאום למשלחת של מרכז שמעון ויזנטל, 20 בינואר 2020).

יום השנה ה-75 לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו מחייב אותנו, ברוח דברי האפיפיור פרנציסקוס, למחות בקול רם נגד כל הפעולות הרומסות את כבוד האדם: גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות. 

ביום השנה הזה, אנו  פונים לעולם בקריאה לפיוס ולשלום, לכיבוד זכותו של כל עם לקיום ולחופש, לעצמאות ולטיפוח תרבות משלו. אנו לא יכולים להרשות התעלמות מהאמת או עיוות האמת לצרכים פוליטיים עכשוויים. קריאה זו חשובה לאין שיעור עכשיו, כי – למרות  הניסיון הדרמטי של העבר – העולם בו אנחנו חיים עדיין חשוף לאיומים חדשים ולצורות חדשות של אלימות. מלחמות אכזריות, רצח עם, רדיפות, ותופעות שונות של פנאטיות עדיין מתרחשות, למרות שההיסטוריה מלמדת אותנו שאלימות לעולם אינה מובילה לשלום, להיפך, היא גורמת לאלימות נוספת ולמוות.

4. יש להזכיר שלמרות שעם סיום מלחמת העולם השנייה נדמה היה שפיוס בין העמים אינו אפשרי מסיבות אנושיות, בכל זאת – מאוחדים באהבה לישו – ידענו לסלוח ולבקש סליחה. העדות לכך היא אגרת של הבישופים הפולניים לבישופים הגרמניים משנת 1965. נסיון העבר מלמד עד כמה חשוב ופורה לבנות אירופה המכילה עמים מפויסים שסלחו אחד לשני.

הבה נדליק נר ב-27 בינואר בשעה ה-15:00, כלומר בשעת שחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, ונתפלל עבור האנשים מכל העמים והדתות שנרצחו במחנות השמדה ועבור קרוביהם, כדי שהתפילה שלנו תעמיק פיוס ואחווה, שהם ניגוד של עוינות, סכסוכים הרסניים ואי-הבנות מלובות. מי ייתן וכוח האהבה של ישו ישרור בתוכנו.

החשמן אנג’לו בנייסקו
יושב ראש מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE)

החשמן ז’אן-קלוד הולריך
נשיא ועדת הכנסים של הבישופים של האיחוד האירופי (COMECE)

החשמן וינסנט ניקולס
סגן יושב ראש מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE)

ארכיבישוף סטניסלב גונדצקי
סגן יושב ראש מועצת הכנסים של בישופי אירופה (CCEE)

ז’נבה, בריסל, לונדון, ורשה, 25 בינואר 2020